כמו שהזכרנו בתחילת הפרק, היכולות של ההתאמה הגמישה של השדות לצרכי העסק הם קריטיים וחשובים על מנת לאפשר לעסק לעבוד עם הנתונים בדיוק איך שהעסק שלו צריך בצורה הייחודיות המותאמת לו.
חלק חשוב מהגמישות הזו באה לידי ביטוי בזכות ההגדרות המתקדמות שניתן לאפשר לכל שדה נתונים במערכת, ולייצר תהליכי עבודה מדוייקים, שיוודאו שאף פריט מידע לא מתפספס בתהליך או זולג לתהליך שלא אמור להיות בו.
תפקידים שיכולים לראות/לעדכן
המשתמשים במערכת מקבלים גישה לפי ההרשאות שיש להם בתפקיד המשוייך אליהם (כפי שנסביר בהרחבה במדריך להרשאות), בהגדרה כאן אנחנו מגבילים את השדה לפי סוג התפקיד, כך גם אם יש יותר מאדם אחד עם התפקיד שנבחר בהגדרה, כולם יעודכנו לפי השדה הזה, ולא צריך להגדיר את זה לכל משתמש בנפרד.
בהגדרה זו יש לנו 3 אפשרויות:
- לבחור שכולם יכולים לראות/לעדכן את השדה - זהו הברירת מחדל
- לבחור שאף משתמש לא יכול להגדיר את השדה - במקרה שאנחנו רוצים שהשדה יתעדכן באוטומציה או API חיצוני
- בחירה מתוך רשימת התפקידים הקיימים במערכת, אילו מתוכם יכולים לראות/לעדכן את השדה
חובה בסטאטוסים אלו בחלק משלבי המכירה, יש חשיבות גבוהה שתהליך המכירה לא יוכל להתקדם עם חסר לנו מידע ספציפי על הליד שיכול לאפשר לנו לאבחן בשלבים מוקדמים את הרלוונטיות של הליד וכמה משאבים נרצה להמשיך להשקיע עבורו כעסק.
הדרך שבה ניתן לעשות זאת, היא להגביל אפשרות שינוי סטאטוס של הליד על בסיס שדה מסוים, אם הוא ריק, שלא יהיה אפשר לעדכן את הסטאטוס הנבחר.
מתוך הרשימה של הסטאטוסים, ניתן לבחור אילו סטאטוסים חייב למלא את השדה המוגדר כדי לקדם את הליד בתהליך המכירה לסטאטוס הבא.